חג השבועות, הידוע בכינויו גם כחג מתן תורה, חג הקציר או יום הביכורים, הינו החג השני מבין שלוש הרגלים בהם היה נהוג לעלות לרגל לירושלים בתקופה בה בית המקדש היה קיים. מאמר זה יעסוק במשמעותו של החג ובמנהגיו.

” שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת.  וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ … ” (ספר דברים, פרק טז פס’ 10-9)

חג השבועות הינו החג היחיד שהתורה מצווה לקיים, אך איננה מציינת במדויק את התאריך (היום והחודש) שבו יש לחגוג אותו. מועד החג נקבע במקרא על פי ספירת העומר אשר מתחילה בחג הפסח ומסתיימת שבעה שבועות לאחר מכן. ספירת השבועות היא ככל הנראה המקור לשמו של החג.

חג השבועות, לפי המתואר במקרא, היה חג בעל אופי חקלאי ומכאן גם שמותיו הנוספים: “חג הקציר” ו”חג הביכורים”. בתקופה בה עמד בית המקדש על תילו, נהוג היה לעלות לירושלים ולהביא את הביכורים לבית המקדש בטקס מפואר וחגיגי.

בעקבות חורבן בית המקדש השני, והגלות שבאה בעקבותיו אשר ניתקה את עם ישראל מעבודת האדמה בארץ, איבד חג השבועות את אופיו החקלאי ונוצקה לתוכו משמעות חדשה שהבליטה את הקשר ההיסטורי והלאומי בין חג הפסח לחג השבועות, דהיינו בין יציאת מצרים לבין מעמד הר סיני ומתן התורה.

 מנהגי החג

בניגוד לחגים אחרים, חג השבועות איננו מתאפיין במנהגים מיוחדים למעט הלכות יום טוב: איסור מלאכה, עריכת קידוש והבדלה, מצוות שמחה והסעודות הכרוכות בה, תפילות וקריאת התורה. ואולם, במהלך הדורות נוספו לחג השבועות מספר מנהגים שהפכו לחלק בלתי נפרד ממנו:

תיקון ליל שבועות – זהו לילה בו נהוג להישאר ערים עד עלות השחר וללמוד תורה. לפי המסורת, מנהג זה נועד לתקן את חטאם של בני ישראל על כך שהם ישנו עד מאוחר ביום מתן תורה, עד שהקדוש ברוך הוא נאלץ להעירם בקולות של רעמים וברקים.

קריאת מגילת רות –  בנוסף לקריאת התורה, נהוג לקרוא בחג השבועות גם במגילת רות. לקריאת מגילת רות ישנם מספר טעמים: סיפור המגילה מתרחש בעת קציר חיטים ועל כן הוא מתאים לחג הקציר. המגילה עוסקת בייחוסו של דוד המלך וחג השבועות נחשב ליום פטירתו. המגילה מספרת אודות גיורה של רות וכניסתה תחת כנפי השכינה, ממש כמו כל עם ישראל ביום מתן תורה.

אכילת מאכלי חלב – למנהג זה שני הסברים, רוחני ומעשי: התורה נמשלת לחלב, וממש כמו שתינוק יכול להתקיים רק בזכותו, כך התורה מספקת תזונה רוחנית לנשמה. ההסבר השני נוגע לכך שלאחר קבלת התורה וכניסתם של בני ישראל לעול המצוות, הכנת בשר לא הייתה פשוטה כבעבר והצריכה הכנות רבות. מאחר ושבני ישראל לא הספיקו להיערך בהתאם ומכיוון שהיה זה יום שבת שבו אסור לשחוט ולבשל, הם אכלו מאכלים חלביים שלא הצריכו הכשרה מיוחדת.