חג הפסח נחשב לחג היהודי הקדום ביותר מכל חגינו, והוא נמנה עם שלושת הרגלים המופיעים בתורה. אנו חוגגים את החג לציון יציאת בני ישראל ממצרים מעבדות לחירות לאחר שהות של עשרות שנים במצרים. במסגרת החג, אנו מחויבים לעקוב אחר מצוות רבות וייחודיות שנועדו להוות מבחינתנו זכר ליציאת מצרים. במאמר זה נסקור את המצוות העיקריות של חג הפסח.

קרבן הפסח –  בערב יציאת מצרים, הוקרב קורבן שזכה לכינוי “קורבן הפסח”, שלאחריו ציווה אלוהים על משה להקריב קורבן זה למשך דורות בערב הפסח לפני השקיעה, במשכן ובמקדש, ולאכלו בליל הסדר. בימים בהם עמד המקדש על תילו היה נהוג לקיים מצווה זו.

חמץ – חמץ הינו כל סוג של מאכל אשר עשוי מאחד מחמשת מיני הדגן הקיימים שבא במגע עם מים והחל בו תהליך של תפיחה. במהלך חג הפסח כל מוצר אשר בו תערובת של חמץ אסור לאכילה ולהחזקה בשטחי הבית. על מנת לקיים את הלכות החמץ נהוג להתכונן לחג מבעוד מועד על ידי ניקיון יסודי של הבית ובביעור או מכירה של כל המוצרים אשר מכילים חמץ.

הגעלת כלים –  מספר ימים לפני כניסת החג נהוג להכין את המטבח לקראת הפסח, כשלמען מטרה זו מנקים את כל הכלים מהשימוש שעשינו בהם במהלך השנה עם מאכלי חמץ. על מנת להכשיר את הכלים יש להכין דוד גדול עם מים רותחים בתוכו שאליו מכניסים את כלי החמץ לאחר שאלה עברו ניקיון יסודי לפני. בתום הרתחת הכלים יש לשפוך עליהם מים קרים ובכך הם הופכים לכשרים לפסח. על מנת להכשיר כלים שנועדו לטיגון ואפייה יש להעבירם ליבון באש.

שמחת החג – אחת המצוות החשובות בחג זה היא לשמוח ולשמח את כל בני המשפחה: “חייב אדם להיות שמח בימים טובים אלו, הוא ובניו ואשתו ובני בניו, וכל הנלווים עליו… כל אחד בראוי לו. כיצד? הקטנים נותן להם אגוזים ומגדנות הנשים קונה להן בגדים ותכשיטים נאים…” (רמב”ם הלכות יום טוב פ”ו הי”ז – י”ח).

ליל הסדר וקריאת ההגדה – בלילה הראשון של חג הפסח נהוג לקיים סעודה משפחתית חגיגית שבמסגרתה שותים ארבע כוסות יין כזכר לגאולת עם ישראל וקוראים בהגדה שמספרת את סיפור יציאתם של בני ישראל ממצרים מעבדות לחירות. אחת המטרות הראשיות של ליל הסדר היא להעביר לילדינו את המסורת אודות יציאת מצרים ולאפשר להם לשאול שאלות על הנושא תוך קבלת תשובות (זה גם מדוע חכמינו בחרו לקרוא לסיפור יציאת מצרים “הגדה” – מלשון להגיד).

קערת הסדר (קערת פסח) – בליל הסדר נהוג להעמיד על השולחן קערה שעליה מונחים המאכלים הבאים: שלוש מצות כזכר לשעבוד מצרים, זרוע עם בשר עליה כזכר לקורבן הפסח שהיו מקריבים בבית המקדש, ביצה קשה בקליפתה כזכר ל”קרבן חגיגה”, מרור כזכר לעבודות הפרך שנכפו על בני ישראל במצרים, חרוסת שמזכירה את הטיט שבו עבדו אבותינו וכרפס כזכר למספר בני ישראל במצרים שעבדו בפרך.

אפיקומן – פירושה של מילה זו מיוונית הוא “הוציאו קינוח”, והיא מסמלת את סיום הארוחה ובוא הקינוחים. להבדיל מסעודות רגילות, בפסח נהוג לאכול את המצה לפני סיום הארוחה ולא משהו אחר כזכר לקרבן הפסח בתקופת המקדש. האפיקומן הוא המחצית הגדולה של המצה האמצעית

“קמחא דפסחא” –  מנהג שלפיו מעניק הציבור מראשית חודש ניסן צדקה לנזקקים על מנת שיוכלו לקיים את מנהגי החג.

אלה הן המצוות העיקריות של חג הפסח. מאחלים לכם חג שמח וכשר!