במסכת יבמות כתוב, שהדרת הפנים של האדם זה האף. במסכת תענית מסופר על טרונספורוס הרשע שרצה להרוג את רבן גמליאל ושלח שר לבית המדרש לתופסו. אותו שר בא ושאל היכן בעל החוטם. ואצל הרומאים היתה תקנה שנכתבה גזירה ושר מת מתבטלת הגזירה. אותו שר עשה הסכם עם רבן גמליאל שהוא יקפוץ מהגג וימות בתנאי שיבטיח לו רבן גמליאל גן עדן וכך עשה. בעל החוטם, המפרשים אומרים זה לשון של טוהר וצורה, פירוש נוסף גדול הדור. מדוע נקרא גדול הדור על שם החוטם? וגם משיח יהיה לו כוח להריח מי חייב ומי פטור מדוע הכוח דווקא באף?
בספר תולדות אדם כתוב שאורך האף כמו הזרת שלו. ובמידה וארוך או קצר יותר ניכר שהוא בעל מום.
בשיר השירים כתוב “אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק” הכוונה שמשבחים את הרעיה כמו מגדל הלבנון. חז”ל אומרים שתינוק שנמצא במעי אמו, מלאך מלמד אותו את כל התורה כולה. וכשיוצא לאוויר העולם סוטר המלאך מתחת לאפו. ונשכח תלמודו. למה המכה דווקא מתחת לאף, ולמה היא לא מתרפאת?
כשאדם סותם את האוזניים ואת העיניים זה לא משפיע על הדיבור. אבל אם סותם את האף יוצא דיבור משובש. למה?
הזוהר כותב שלאף יש שני חלונות, והצד השמאלי חם יותר, היות ועולה הבל חם מהלב לנחיר השמאלי. אף תחילתו עצם, וסופו סחוס רך. מידת הכעס והסבלנות נכרת באף, סבלן-ארך אפיים, כעסן- חרון אף.
מדרש תנחומא אומר שבפנים יש כמה מעיינות. בעיניים מלוח. אם אדם בוכה על מת שיגיע לפה המליחות ויפסיק. באוזניים מים שמנים, אם היה שומע שמועה קשה, היה נכנס ללב ומקבל התקף לב ומת. בפה מים מתוקים. כשאדם אוכל מאכל והקיא לא היה יכול לסבול את זה אלמלא המים המתוקים בפיו. ובאף מים סרוחים כשמריח סרחון כדי שלא יקלט פנימה. מה מלמד אותנו האף?
הגאון מוילנה אומר, שבורא עולם ברא את הפה לאדם בעיקר בשביל דיבור. ואת האף לא לריח כבהמה אלא כשנושם דרכו מתחבר לשכל, ומדבר דיבורים שכליים. לעומת כשנושם מהפה מדבר שטויות. האויר שנושמים מהפה נקרא אויר. לעומת מהאף נקרא רוח. אדם עצבני נושם מהפה. ואדם רגוע הנשימות מהאף. יש ארבע מערות לאף שני צינורות לכיוון המוח ושניים לכיוון הריאה לעומת בפה לריאות. אדם כשבא לעולם הנשמה נכנסת דרך האף וגם יוצא דרך האף נשמה זה החלק האלוקי. ההתחברות תלויה באף. בתוך האף של האדם מים סרוחים שנכיר את האמת שמצד עצמי אני מים סרוחים, וכל הטוב שיש בי זה רחמי ה’. לכן לאף שתי חלונות לכל אדם יש בחירה האם ניקח את זה להתחברות לבורא שלא יכולים בלעדיו. או יאוש. לכן הזרת הקטנה צריכה להיות בגודל האף להבין שאני קטן. כך זוכים להתחברות לאלוקות. ולכן צריך לנקות את האף תמיד. המסר דרך השפלות שלי אני מתחבר לאלוקות. לכן רבן גמליאל נקרא “בעל החוטם” הוא הבעלים על האף. מכאן מבינים שכל התואר פנים זה האף “אפך כמגדל הלבנון” זה בית המקדש שמלבין עוונות של ישראל. עם המסר של האף זוכים להגיע לשיא הקדושה. התחברות דרך השפלות. ואם לא היה המלאך סוטר מתחת לאף היינו זוכרים את כל התורה כולה והיינו בגאווה. לכן עצם האף בהתחלה קשה כי הדרך הזו בהתחלה קשה אך סופה רכות. האיבר הבולט בגוף הוא האף הנקודה המרכזית. אך שסותמים את האף כל הדבור משובש.
מכאן מבינים מדוע יהיה כוחו של המשיח דווקא האף.
שבת שלום ומבורך