פרשת תצווה | על פי דרכו של הבעל שם טוב:
נדבר על העקרב,מלשון “עקר”. למרבית הפלא עקרב מוליד שישים בפעם אחת. עם ישראל פרו וישרצו. אומרים חז”ל דעה אחת 6 בכרס אחת. דעה שנייה 60 בכרס אחת. באור נוסף לשמו. מלשון עקירה. עוקר את השכינה מהבית. בגמרא רשום שאם היה נחש כרוך על עקבו בזמן תפילה לא יפסיק,ועקרב היה כרוך על עקבו יפסיק תפילתו. שעקרב יותר מסוכן לעקוץ.
עקרב עוקץ וחוזר ועוקץ. והנחש עקיצה והולך. עקרב זנבו ארוך מכופף שם נמצא הארס. והנחש הארס בין שיניו. עקיצת נחש ארס חם. ועקרב ארס קר. ספר שבט מוסר כותב לעקרב תכונה מיוחדת. הוא עוקץ ומסתובב סביב מקום העקיצה. והתרופה לקחת את העקרב לטגן אותו בשמן זית ולמרוח את המכה ולחבוש.

האר”י כותב שהכל מתגלגלים וחוזרים לעולם חוץ מהעקרב.

מה הקשר של העקרב בעבודת ה’. מקומו של העקרב במדבר. לכולנו בחיים יש שלב מסוים שחווים מצב של מדבר. לא הולך בשידוכים, בהבאת ילדים, בפרנסה ועוד. הגאון מוילנה אומר עקרב זה אותיות בעקר. הכוונה כופר בעיקר. מלשון עקב-ר’. אנחנו אומרים “שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד”. צריך להאריך באות ד’. שלא ישמע אחר. מה ההבדל בין האות ד’ לאות ר’. באות ד’ יש קצה למעלה שמסמל את האות י’ והאות ר’ מלשון רש. האות ד’ מרמזת שיש לי תוספת את הבורא ומצד עצמי אני רש. לעומת האות ר’ אין לי לאן לפנות ייאוש. מלחמה לה’ מדור לדור בעמלק. עמלק לוקח את האות ד’ והופך אותה לר’. אומר לך שאתה מצב מדבר אתה אבוד, אתה מסכן. עקרב מסמל לקיחת המצבים הקשים של האדם. להפיל אותו לעצבות, שאין לו על מי להישען. לכן מסוכן יותר מהנחש. נחש מסמל כעס. שאפשר להעלות את הכעס בעבודת ה’ לכעס השכינה. אבל עצבות אין מה להעלות. לכן הארס של הנחש חם. והעקרב קר. מלשון עצבות. קרירות. נחש כרוך על עקבו לא יפסיק. כשאדם נזכר במישהו שעצבן אותו בזמן תפילה אפשר להעלות את הכעס לקדושה. אבל כשיש עצבות באמצע התפילה צריך להפסיק להתפלל. לכן האר”י אומר שעקרב אין לו גילגולים‏ כי עם עצבות אין מה לתקן. לכן לשון עקר לא מוליד שום דבר חיובי. שאדם שרוי בעצבות ומראים לו שיש לו מכל טוב. אין לו עיניים לראות. אומר עזוב אותי אני לא רוצה לשמוע כלום. רואה רק חושך. עוקר את השכינה ממנו. כתוב ש”אין השכינה שורה אלא במקום שמחה” העצובים מסתתרים תחת מעטה של טיפוס רציני. הדבק בין בעל ואישה זה שמחה.
עקרב נשאר במקום העקיצה לסמל כדי שתכתוש ותמרח אותו על המכה אלה שעצובים צריכים ללמוד שזה אני. מציאות של עקרב. של יאוש, ודיכאון. וכל טיפה של שמחה שיש בי זה הרחמים של ה’. ואז בורא עולם ירפא את העצבות ויזרים שמחה.
שבת נפלאה💓