---
title: "זמני כניסת השבת"
date: י״ט תמוז תשפ״ב  |  18/07/2022
modified: י״ט תמוז תשפ״ב  |  18/07/2022
author: "הרב מלאכי רוזנברג"
url: "https://mishkan-hatchelet.co.il/blog/%d7%96%d7%9e%d7%a0%d7%99-%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%aa/"
markdown_url: "https://mishkan-hatchelet.co.il/blog/%d7%96%d7%9e%d7%a0%d7%99-%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%aa-%d7%94%d7%a9%d7%91%d7%aa.md"
type: post
excerpt: "מעלת תוספת שבת מעלת תוספת שבת – להמשיך את האור של בת גם לימי החול – זה בידינו אף על פי שכניסת שבת מתחילה בתחילת..."
categories:
  - "זמני כניסת שבת"
  - "שבת"
---
## מעלת תוספת שבת

### מעלת תוספת שבת – להמשיך את האור של בת גם לימי החול – זה בידינו

אף על פי שכניסת שבת מתחילה בתחילת היום, כלומר מעת שקיעת החמה. מכל מקום, הורו לנו חכמים, שכל אדם יכול ואף צריך 'להוסיף מחול על הקודש'. כלומר לבחור שלא לעשות מלאכה האסורה משבת כבר לקראת סיומו של יום שישי (זמן מסוים לפני השקיעה, כמו שנסביר בהמשך), ולקבל על עצמו את קדושת השבת. יש מן הפוסקים שאומרים ש'תוספת שבת' זו הינה מצווה מהתורה!

עוד לפני שנעסוק בפרטים ההלכתיים ל'תוספת שבת' זו, יש לשים לב לדבר עצום: למרות שקדושת השבת היא 'קביעא וקיימא' (קבועה וקיימת) לא תלויה בלוח העברי או בהחלטת בית דין, אלא זו אותה שבת שבה נח ה' ממלאכתו בשבוע הראשון לבריאה – למרות כל זאת, יש כח ביד עם ישראל להוסיף ולהמשיך את האור של שבת קודש גם לימי החול! ניתן לומר שבמובן מסוים 'תוספת שבת' זו מבטאת את כל תכלית חיינו כיהודים בעולם הזה: אנחנו נדרשים להוסיף אור אלוקי רוחני לתוך העולם הזה, וזאת ניתן לעשות על ידי שמירת ההלכה (כעין מה שאין לעשות מלאכה בזמן זה של תוספת שבת) התאמה לזמנים שקבע הבורא (כעין זה שניתן לקבל תוספת שבת רק מזמן פלג המנחה, כפי שנבאר בהמשך) והדבר תלוי בכוונת הלב והמחשבה שלנו (כעין מה שצריך אדם ל'קבל על עצמו' את תוספת שבת). וזה כל תכלית חיינו להיות ולעושת לו יתברך דירה בעולמות התחתונים. אשרי העם שככה לו, אשרי העם שה' אלוקיו, שרוממנו מכל לשון וקדשנו במצוותיו.

### לקרב את הגאולה בזמן זה של ערב שבת

יתירה מזאת חז"ל מלמדים אותנו שיש קשר הדוק בין ששת ימי השבוע שלאחריהם מגיעה שבת, לבין ששת אלפי השנים שבהם העולם מתקיים ולאחריו האלף השביעי, שהוא זמן המשיח והגאולה:

אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב, שנאמר ישעיהו ב' ונשגב ה' לבדו ביום ההוא.  
אביי אמר: תרי חרוב, שנאמר הושע ו' יחיינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו,  
תניא כותיה דרב קטינא: כשם שהשביעית משמטת שנה אחת לשבע שנים, כך העולם משמט אלף שנים לשבעת אלפים שנה, שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, ואומר תהלים צ"ב : מזמור שיר ליום השבת – יום שכולו שבת. ואומר: תהלים צ' כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר.  
תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי עלמא, שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח.**[1]** "

הרמח"ל[2] גם כן מקביל בין ששת ימי השבוע והשבת המרוממת אותם, לבין ששת אלפי השנים שהעולם יתקיים והאלף השביעי שירומם אותם לתכליתם.

אמנם, אנחנו היום עומדים כמאתיים שנה לפני תחילת האלף השביעי, האם יש אפשרות להקדים את ביאתו של המשיח והגאולה, באופן שכבר עכשיו יימשך טוב ושלמות לכולם? התשובה היא כן! ממש כשם שבידינו להקדים את כניסת השבת ולהוסיף מקודש על החול, ב'תוספת שבת' של שלהי יום השישי – כך גם אנחנו יכולים להקדים את הארת הגאולה של האלף השביעי לשלהי האלף השישי, כלומר לשנה זו, בע"ה! וליתר דיוק: הפעולה של 'תוספת שבת' היא זו שמועילה ומקרבת את הגאולה ברחמים. כעין מה שכתבנו מובא בספר 'חמדת ימים' שכך מפרש את דברי רשב"י עליו השלום: שאלמלא היו ישראל משמרים שתי שבתות היו מיד נגאלין – הכוונה לשבת עצמה ולתוספת שבת שבאה לפניה. כמובן שכל זאת מלבד מה שקבלת תוספת שבת ממשיכה על האדם ישועות גדולות, באופן פרטי.

### סגולות וישועות בקבלת תוספת שבת מוקדם

על פי שהסברנו, תוספת שבת, היא דוגמא לתכלית ביאתנו לעולם – להוסיף מחול על הקודש, לקחת את יום החול ולהפוך אותו ליום של קדושה ואור. אפשר על ידי כך להבין את העומד מאחורי סיפורי ישועות רבים של אנשים שקיבלו על עצמם לקבל תוספת שבת מוקדם.

מסופר על החפץ חיים זצוק"ל, שזוג הגיע לביתו וסיפרו לו בכאב לב, ששנים הם חיכו לפרי בטן, עד שכבר זכו להריון ולבן זכר, בסופו של דבר נולד הילד עם מום בלב, והרופאים מייאשים ואומרים שלא נותר לילד אללא ימים ספורים של חיים ר"ל. החפץ חיים השיב להם: "יש סגולה גדולה שתוכל לעזזור לכם! השבת היא מקור הברכה, אם תקבלו על עצמכם את השבת מוקדם תזכו לראות ישועה" החפץ חיים הוסיף והדריך שיקבלו על עצמם שבחצות יום שישי השולחן והנרות יהיו ערוכים לשבת, וכשיגיע זמן פלג המנחה (בהמשך נסביר מהו הזמן הזה) יש להדליק את הנרות ולקבל את השבת (בפועל, כשעה וחצי לפני השקיעה). למותר לציין שההורים עשו כך, וראו ישועה נפלאה כשבנם הבריא והאריך ימים ככל האדם ב"ה.

כמו כן מסופר על הרב משה שפירא זצ"ל, ראש ישיבת באר יעקב, שכאשר באה אליו אשה בוכיה וסיפרה לו שהיא אמא לילדים ב"ה, אלא שהתגלתה אצלה המחלה בגופה, ואינה יודעת מה לעשות. ייעץ לה הרב משה זצ"ל שקבל תוספת שבת "**חצי שעה לפני הזמן המקובל במקומך"** ועל ידי תוספת שבת, שהיא מקור הברכה תזכי לברכה ורפואה. ואכן, כך היה, ישתבח שמו לעד!

לא רק רפואה ניתן להמשיך ולקבל בזכות תוספת שבת, אלא גם יש בקבלת תוספת שבת סגולה לעשירות ולפרנסה טובה ברווח. כך כתב בספר 'מלאכת שבת', וההסבר לכך הוא פשוט: מי שמרחיב את גבול הקדושה, כך גם הקב"ה מרחיב את גבולות פרנסתו. וכפי שאנחנו מבקשים בברכת המזון: "הרחמן הוא יפרנס אותנו ברווח ולא בצמצום, בנחת ולא בצער". ומה עוד שחז"ל אמרו במפורש [3] ש"כל המענג את השבת נותנין לו **נחלה בלי מצרים** שנאמר[4]: אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך ". גם הבן איש חי כתב שעם ישראל זוכים לעשירות וברכה בפרנסה בזכות שמקבלים את השבת מוקדם.

באופן כללי, הוספת אור של שבת מוקדם לימי החול, ובפרט לבית עצמו על ידי הדלקת נרות שבת מוקדם – הינו סגולה נפלאה לסלק ולבטל את כל כוחות הרע והטומאה מהבית[5]. ייתכן שהכוונה היא לסגולה מיוחדת לשלום בית, ואהבה ועין טובה בין בני הזוג. האדמו"ר מגור היה אומר שקבלת תוספת שבת מוקדמת, יש בה כח למחול עוונות של האדם, אף כאלו חמורים ביותר. וכן אמרו בגמרא[6]:

**אמר ר' חייא בר אבא** שכך **אמר ר' יוחנן: כל המשמר שבת כהלכתו, אפילו** הוא **עובד עבודה זרה כדור אנוש** (שנאמר בו "אז הוחל לקרוא בשם ה'" — לחלל שמו) **מוחלין לו,** וכפי **שנאמר: "אשרי אנוש יעשה זאת** ובן אדם יחזיק בה שומר שבת **מחללו** ושומר ידו מעשות כל רע**"** (**אל תקרי** [תקרא] **"מחללו" אלא: "מחול לו".**

סיפור נוסף הוא על הרדב"ז, רבי דוד בן זמרא, שהיה הרב של סולצק, ולימים עלה לארץ ישראל ושימש כרב הראשי של העיר צפת לפני כמאה שנה. הרדב"ז מספר שעוד בימיו כרב העיר בסולצק, חלה ונשמתו עלתה לשמיים, שהם הודיעו לו שהגיע זמנו להסתלק מן העולם. בצד לו טען הרדב"ז: "אני כותב עכשיו ספר של חידושי תורה, אם אפטר עכשיו לא אזכה לסיימו!" ענו לו: "אל תדאג, יהיה מישהו אחר שישלים עבורך את הספר בצורה טובה". הרדב"ז התעקש: "יש יתומים ואלמנות שאני מחייה אותם בגמ"ח שאני מנהל מדי שבוע", ומשמיים עונים: "יהיה מישהו אחר שייקח את הגמ"ח על כתפיו ולא יאונה כל רע ליתומים והאלמנות". בפעם האחרונה הוא מנסה: "אני ובני ביתי מקבלים מדי יום שישי תוספת שבת בזמן מוקדם ביחס לאנשי מקומי" – רק טענה זו התקבלה, וענו לו: "אם זה כך, אתה יכול לחזור לעולם הזה ולהמשיך לעשות בו טוב". ואכן, זכה הרדב"ז וזכו כל עם ישראל שתלמיד חכם קדוש זה המשיך את חייו למשך עשרות שנים נוספות, עלה לארץ ישראל והיה הרב הראשי של צפת בתקופה שלפני קום המדינה[7].

הרבי מלכוביץ' היה אומר ששבת עצמה היא יומא דנשמתין, ולא ניתן לקבל ממנה ברכה בגשמיות, אלא דווקא לעניינים רוחניים כתוספת של קדושה ותורה ועבודת ה'. אך לעומת זאת, דווקא תוספת שבת – היא הסגולה שיכולה לגרום לשפע גשמי גם כן. הרבי היה מסיים: "לו היו שומעים לי, והיו עושים תוספת גדולה לשבת, היה להם שפע של פרנסה כל השבוע".

בגמרא מבואר שרבי ינאי, היה יוצא מדי ערב שבת בבגדים מכובדים, בגדי שבת והיה אומר: "בואי כלה בואי כלה בואי שבת המלכה". וכעין מה שאנחנו נוהגים לומר זאת היום בסוף הפיוט 'לכה דודי' שאנו מזמרים בבית הכנסת בקבלת שבת. בבית הרב קנייבסקי זצ"ל, מספרים על מאות בנות מעוכבות זיוג, שקיבלו על עצמם לקבל שבת מוקדם, ולצאת ולומר "בואי כלה" מוקדם יותר מזמן כניסת השבת המקובל במקומם – ועל ידי כך זכו שגם זמנם להיות "בואי כלה" הגיע במהרה, וזכו למצוא זיווג בזריזות.

בשבת נהגו לברך אחד את השני בברכת "שבת שלום" כי מובן לכל שערך השלום הוא חשוב מאד, ואין כלי מחזיק ברכה אלא השלום, והוא הכלי להקבל ולהכיל בתוכו את הברכה של יום השבת שהוא 'מקור הברכה' (כמוזכר בפיוט לכה דודי). רבי צבי הירש מזדיטשוב (תלמיד החוזה הקדוש מלובלין זצוק"ל, ודודו של האדמו"ר מקומרנא הראשון) היה אומר שבית שבו שולחן השבת מסודר כבר לפני חצות היום – זו סגולה לסלק את אותה קליפה ויצר הרע שגורם למריבות בין בני הזוג ביום שישי. וכפי שכתב המשנה ברורה, שיש יצר הרע מיוחד של כעס וקטטה ביום שישי לפני שבת, וצריך כל אדם להיזהר מאד שלא לכעוס ולא לאבד את העשתונות לפני שבת, אלא להכניס את השבת בנחת ובשמחה ובעיקר מתוך שלום ועין טובה בין בני הזוג וכל בני הבית. וכפי שנהגו לומר תפילה זו קודם הקידוש על כוס היין: **"אדון השלום מלך שהשלום שלו ברכני בשלום ותפקוד אותי ואת כל בני ביתי וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום"**

בספר משפט וצדק, כתב החפץ חיים בשם האר"י הקדוש שקבלת תוספת שבת מוקדמת, היא סגולה לבנים. הרב חיים קניבסקי זצ"ל היה אומר שדברי החפץ חיים אינם רק סגולה, אלא פסק הלכה של ממש, שכל המקבל שבת מוקדם יזכה לבנים תלמידי חכמים גדולי תורה, שזו כוונתו בדבריו 'יזכה לבנים'. ומסופר על אביו של הרמ"א (רבי משה איסרליש) שהיה נוהגל לקבל את השבת כבר בחצות היום (הכוונה שכל שבת יהיו מוכנים, אבל קבלת שבת עצמה רק מזמן פלג המנחה כמובן), ואף פעם אחת עמד בנסיון בענין זה, שגוי הציע לו פרנסה בשפע אם יפתח את חנותו לאחר חצות היום של שישי, ובזכות שעמד בנסיון זה – זכה שייצא מחלציו רשכבה"ג, רבן של כל בני הגולה, רבי משה איסרליש זצוק"ל, מחבר המפה על השולחן ערוך.

הרבנית קלדצקי, בתו של הרב קנייבסקי זצ"ל כתב במכתב לבנות ישראל: "בנות יקרות – בשם הרב שטיינמן שליט"א, סגולה בדוקה ביום שישי להתפלל תפילת מנחה ומיד לאחר מכן לקבל שבת 10 דקות לפני זמן כניסת שבת" (נשים נשואות – מקבלות שבת בהדלקת נרות, ונשים רווקות – מקבלות שבת כשאומרות בפה מלא: "הריני מקבלת עליי תוספת שבת קודש".). הרבנית הדגישה שאותם עשר דקות הם עת רצון גדולה, וזמן מצוין להתפלל ולבקש כל צרכנו לש"ש.

### ממתי ניתן לקבל שבת מוקדם?

הגמרא[8] מספרת על חכמים שהיו מתפללים תפילת ליל שבת מבעוד יום, ואף היו מקדשים ואוכלים את סעודת השבת מבעוד יום:

'אמר רבי חייא בר אבין: רב צלי של שבת בערב שבת, רבי יאשיה מצלי של מוצאי שבת בשבת. רב צלי של שבת בערב שבת. אומר קדושה על הכוס, או אינו אומר קדושה על הכוס? תא שמע: דאמר רב נחמן אמר שמואל: מתפלל אדם של שבת בערב שבת ואומר קדושה על הכוס. והלכתא כוותיה (= והלכה כמותו)."

בגמרא זו יש שני חידושים הלכתיים: הראשון הוא שניתן להתפלל תפילת ערבית של ליל שבת כבר מבעוד יום של יום שישי. כיצד זה ייתכן? ידועה המחלוקת בין רבי יהודה וחכמים האם זמן תפילת ערבית מתחיל בפלג המנחה (שעה ורבע לפני השקיעה) כשיטת רבי יהודה, או שזמן תפילת ערבית בצאת הכוכהים, כשיטת חכמים. הגמא מסכמת את המחלוקת בצורה זו: "דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד" כל אחד יכול לעשות כמי שהוא עושה. יש שכתבו שהכוונה באופן כללי, בכל החיים האם הוא נוהג כרבי יהודה (כך נהגו בצרפת ובמקומות נוספים שבהם השקיעה יצאה מאוחר מאד) או כחכמים (כפי שנהוג בארץ ישראל). ויש שמפרשים שהכוונה היא לאותו יום – אם אתה מתפלל ערבית לפני השקיעה כרבי יהודה, אתה צריך גם להתפלל את מנחה לפי הזמן של שיטתו – דהיינו דווקא לפני פלג המנחה.

טוב, אז מה בנוגע לתפילת ליל שבת מוקדת בשלהי יום שישי? כיצד רב עשה זאת? המגן אברהם אומר שזה היה דווקא למי שפוסק כרבי יהודה, אך אותם שפוסקים מדי יום כחכמים ומקפידים להתפלל ערבית רק לאחר צאת הכובים – הם אינם יכולים להתפלל ערבית מוקדמת ביום שישי.

לעומת זאת, המשנה ברורה פוסק להלכה, שכיון שגם אותם שכל השבוע מקפידים שלא להתפלל ערבית קודם הזמן – מכל מקום ביום שישי הם יכולים להתפלל ערבית מוקדם. והטעם לכך הוא: שכיון שיש ביכולתו של יהודי לקבל 'תוספת שבת' ולהתייחס לשלהי יום ישי (אחרי פלג המנחה) כזמן של שבת – ממילא הוא גם יכול להתפלל ערבית של ליל שבת בזמן זה, שנחשב כליל שבת לכל ענייניו ההלכתיים. אמנם, מדגיש המשנ"ב שמי שעושה כך – צריך לשים לב ולהקפיד על כך שאת תפילת מנחה הוא יתפלל לפני פלג המנחה.

ההלכה השניה שניתן ללמוד ממעשיו של רב שהיה מתפלל ומקדש בשלהי יום שישי, הוא שניתן לעשות קידוש ולאכול סעודת שבת אף לפני השקיעה! ואף על פי שיש מצווה מהתורה "זכור את יום השבת" לזכור את השבת בדברים בכניסתו, וכתקנת חז"ל 'זכרהו על היין' בכוס של קידוש – מכל מקום ניתן לקיים זאת כבר ביום שישי, לאחר קבלת 'תוספת שבת'. משני טעמים: או מכיון שהלכה כדברי הרמב"ם שדין תוספת שבת היא חיוב מהתורה, וממילא לאחר קבלת שבת בפיו, זהו זמן של שבת לכל עניין, ויכול לקדש עליו עם כוס היין (כך כתב הריטב"א) אפשרות נוספת היא, שגם אם נאמר שמצוות תוספת שבת היא רק מדרבנן, או מנהג ראוי. מכל מקום, בפועל המצווה מהתורה היא "זכרהו על היין בכניסתו" ולא נאמר בפירוש שמצוות הזכירה היא דווקא לאחר השקיעה, וגם לאחר תוספת שבת, אף אם היא רק דרבנן, היא שפיר חשיב "בכניסתו" לעניין זה.

סוף דבר: ניתן להתפלל תפילת שבת 'מוקדמת' ואפילו לעשות קידוש וסעודה עוד לפני ששוקעת החמה של יום שישי.

### ממתי ניתן לקבל תוספת שבת? מזמן פלג המנחה

ראינו מקורות וסיפורים שונים על הסגולה העצומה של קבלת שבת מוקדמת יותר מהנהוג במקום מגורנו. אמנם יש לדעת שאי אפשר לקבל שבת בבוקר של יום השישי, ובוודאי שאשה המדליקה נרות מוקדם מדי בברכה – עוברת על ברכה לבטלה חלילה. ועל כן יש להקפיד על כך שגם אם הבית מוכן כבר מחצות היום (כעצתו של החפץ חיים) מכל מקום יש להדליק נרות ולקבל את השבת בפועל בפה, רק לאחר זמן פלא המנחה (וכפי שאמר החפץ חיים לאותו זוג החפץ בישועה).

מהו זמן פלג המנחה?

המילה 'פלג" משמעותו בארמית 'חצי', כלומר זמן 'פלג המנחה' הינו מחצית מהזמן שאפשר להתפלל מנחה. אלא שיש שני זמנים לתפילת מנחה: ישנה מנחה קטנה – שהיא בשעה 9 וחצי (זמנית) של היום, שהוא הזמן שהיו מקריבים קרבן תמיד של בין הערבים מדי יום בית המקדש. ההלכה אומרת שקרבן בין הערביים הוא הקרבן האחרון שקרב במקדש, כמו שנאמר "עליה – השלם כל הקרבנות כולם" ולכן הקפידו הכהנים לאחר את זמן הבאת קרבן זה לשעה תשיעית וחצי מתחלת היום, מהמ שמשאיר רק זמן 'קטן' עד לצאת היום בשקיעת החמה. ולכן זה נקרא 'מנחה קטנה'. על פי ההלכה, יש פוסקים רבים שסוברים שמהודר יותר להתפלל מנחה ביום חול, דווקא בשעה זו של מנחה קטנה, שכך היה הזמן הרגיל לקרבן בין הערביים בזמן שבית המקדש היה קיים. על פי זה מבואר ש'פלג המנחה' הינו שעה ורבע לפני השקיעה, מחצית מהזמן (שעתיים וחצי) שבין זמן מנחה קטנה (שעה 9 וחצי) לשקיעה (שעה 12).

נדגיש שאין הכוונה לשעות רגילות (60 דקות) כמו בשעונים שלנו, אלא לשעות זמניות: מחשבים את הזמן שישנו מהזריחה ועד השקיעה (ויש אומרים מעלות השחר ועד צאת הכוכבים), מחלקים אותו ל12 חלקים – וכל חלק כזה נחשב ל'שעה זמנית' שהיא ארוכה יותר בימות הקיץ הארוכים (מגיע עד 72 דקות לשעה זמנית) וקצרה יותר בימות החורף הקצרים (מגיעה ל50 דקות לשעה זמנית).

בהמשך ניתן לומר שזמן פלג המנחה, שבו ניתן להדליק נרות בברכה ולקבל שבת – הוא כשעה (בחורף) או שעה ורבע (בקיץ) לפני השקיעה. וכפי שמפורסם בלוחות השונים.

עוד יש לשים לב, שמי שמקבל שבת על ידי דיבורו "הריני מקבל על עצמי תוספת שבת מעתה" צריך להתפלל מנחה קודם לכן, שאם לא כן, מאחר שקיבל תוספת שבת כבר לא יוכל להתפלל מנחה, כי נחשב עבורו אותו זמן ללילה.

מקורות:

1] מסכת סנהדרין דף צז עמוד א.

[2] בספרו דרך ה', חלק ד, פרק ז.

[3] מסכת שבת דף קיח ע"א.

[4] ישעיהו נח, יד

[5] סידורו של שבת.

[6] מסכת שבת דף קיח ע"ב.

[7] הסיפור מופיע בספר "זכרונם לברכה" ביא"צ של הרדב"ז.

[8] במסכת ברכות דף כז ע"ב.