תקציר השיעור השבועי בדרך הבעל שם טוב לפרשת בא אל פרעה

“ולכל בנ”י לא יחרץ כלב לשונו” מה נורא בכך שכלב ינבח, מה זה משנה עם הכלב ינבח או לא ? ולמה זה חשוב עד כדי כך שבגלל שהכלבים לא נבחו הם קיבלו פרס של “ובשר בשדה טריפה לא תאכלו לכלב תשליכון אותו”

כתוב בספר חופת אליהו: “האוכל ממה שאכל כלב משכח תלמודו”, מה יש באוכל של הכלב שגורם לאדם לשכוח את התורה שלמד ?

אומר שלמה המלך: יש תכונה מיוחדת אצל הכלב שלא מצינו אותה אצל שאר בעלי החיים “ככלב שב על קיאו כן כסיל שונה באיוולתו” כלב אוכל מאכל מקולקל, מקיא אותו ושוב אוכל אותו, כך חוזר חלילה, מדוע רבש”ע נתן לכלב כזה טבע רע?

“יודע צדיק דין דלים” אומרת הגמ’ בשבת שמזונותיו של כלב זה דלים הם, יודע ריבונו של עולם שמזונותיו של כלב מועטים, לכן משהה את האוכל בקיבתו 3 ימים, נשאלת השאלה מדוע בורא עולם ברא את הכלב עני שבחיות ?

כותב המהר”ל: הכלבים לא די שמובדלים מכל הנמצאים וכולם מרחקים אותם, לא די בזה אלא אף שלעצמן שונאים זה את זה, מדוע הטבע של הכלב הוא לשנוא את החבר שלו, הכלבים גם שונאים חתולים, מדוע ? מה מפריע לכלב  בחתול שהוא צריך לנשוך אותו ?

אומרת הגמרא: “בעקבתא דמשיחא חוצפה ישגה, פני הדור כפני הכלב” מה הכוונה בכך שהדור יהיו כמו כלב ?

אומרת הגמ’ בבא קמא: “כלבים נובחים מלאך המוות בא לעיר, כלבים משחקים אליהו הנביא בא לעיר” אומר הנציב מוולוזין: מכאן יש להוכיח שיש טבע מיוחד לכלב להבחין בדברים רוחניים… כלבים גם מרגישים לפני שמגיעה רעידת אדמה, לפני שאדם עומד להפטר מהעולם, לכלב יש גם חוש ריח מפותח, ריח שייך לנשמה מדוע זכה הכלב לכל זה?

שלוש משמרות (חלקים) יש ללילה, משמרה ראשונה : חמור נוער, משמרה שניה : כלבים צועקים, משמרה שלישית: אשה מספרת עם בעלה ותינוק יונק. משמרה שניה יוצאת בחצות לילה, זמן תיקון חצות, מדוע הכלבים נובחים דווקא בחצות ?

אומרים חז”ל שלשה עזים הם: ישראל באומרות, כלב בחיות, תרנגול בעופות, לכלב יש טבע עז, אפשר לראות כלב פינצר שנובח על גורילה… מדוע רבש”ע נתן לכלב תכונה כזו של עזות ?

יסוד הכלב :

כלב מסמל בעל תאווה, הכלב הוא בעל התאווה הגדול ביותר, עד כדי כך שהנביא ישעיה כותב: “והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה”, הכלב אף פעם לא שבע, אם תתן לחתול לאכול הוא יפסיק כשישבע, כלב יכול לאכול עוד ועוד… גם הנביחה של הכלב היא : הב הב, תביא עוד ועוד … , האכילה שלו היא משורש התאווה שלו, גם בתיבה של נוח שמשו רק שלשה, חם, העורב והכלב, בנביא יש סיפור על נבל הכרמלי שהיה בעלה של אביגיל הנביאה, דוד כשברח משאול ביקש ממנו שישלח משהו שנשאר מהסעודה לו ולאנשיו, נבל לא הסכים, כתוב עליו בנביא: “והאיש קשה ורע מעללים הוא כליבי” אומר הרלב”ג שהסיבה שכלב נובח היא בגלל הפחד שמשהו יכנס ויאכל לו את האוכל, לא משנה אם יש לו מספיק אוכל או לא, כל זה מראה לנו שהכלב הוא סמל התאווה, עד כדי כך שבהלכות פסח הדרך לדעת אם חמץ עדיין מוגדר כאוכל או כפסולת היא לפי בדיקה אם החמץ נפסל מאכילת כלב…

אומרים חז”ל : “לתאווה יבקש נפרד” אדם שתמיד מבקש את השקט שלו, שלא מתערה בחברה זה סימן שהוא בעל תאווה, הכלבים שונאים זה את זה, כמו כן בנאדם שאין לו חברים , שמבקש כל הזמן להיות לבד זה סימן שהוא בעל תאווה גדול !, אבל יש לכלב עוד נקודה: ככלב שב על קיאו כן כסיל שונה באיוולתו, אדם שנפל לזרועות התאווה, אדם שהתאווה מנהלת לו את החיים, יכול יום לאחר החטא לבכות כמה שעות, לאחר כמה ימים הוא יכול לחטוא שוב באותו החטא, כמו כלב ששב על קיאו, “והכלבים עזי נפש, כלב שב על קיאו” אותו אדם ששטוף בתאוות נהיה חצוף ואין לו בושה, התאוות מביאות את האדם למצב של עזות, מפנים עדינות הופכות פניו להיות עזות… כתוב בספרי ששיני הכלבים לא ישרות, אחת גבוה ואחת נמוכה , זה בא לומר לנו שאדם שהוא בעל תאווה אין לו יציבות בחיים…

אז מה עושים ?! אין יציבות בעבודת ה’, אוהבים את הבדידות, טועים וחוזרים על הטעויות שוב ושוב. מגלים לנו חז”ל את הסוד : לכלבים אין תקנה מצד עצמם, אין לך עני בחיות כמו הכלב, מה יציל את הכלב ?  מכה של הקב”ה! בלי המכה הזו אין לאדם תקנה, ללא המכות של הקב”ה ללא הכאבים שהאדם יחווה אין סיכוי שהוא יתעורר ויתחיל לפקוח את העיניים, לכן משמרה שניה כלבים צועקים, בזמן תיקון חצות הם צועקים לקב”ה שהם יזכו להכיר שהם כל כולם תאוות בלעדיו,יתפללו לה’ שיציל אותם מהתאוות שלהם, מה קורה ברגע שהכלב צעק לה’ ? מגלה לנו הבעש”ט שבתוך התאוות הגשמיות הללו יש אוצר אדיר של אהבת ה’, אומרים חז”ל למה נקרא שמו כלב, שכולו לב, כל חייו ייתן לאדון שלו, איך נהיה לו כזה לב ? מהתאוות שלו, ברגע שהעלה אותם לה’ הם הפכו לאהבה אמיתית, אדם שיש לו תאוות, זכה והעלה אותם לה’ הגיע לאהבת ה’ ככל שהתאוות יותר גדולות והאדם יותר עבד להעלות אותם לה’ הוא יותר נדבק בה’

כלב רודף אחרי חתול מכיוון שהחתול לא נאמן לבעליו, הוא נשאר עם התאוות שלו ולא מעלה אותם לה’ לכן כלב שבעליו יעבור דירה, עיר או אפילו מדינה ירדוף אחריו לכל מקום, חתול לעומתו יברח כדי להישאר באזור הנוחות שלו.

פני הדור כפני הכלב: בדור של עקבתא דמשיחא אנחנו מתנהגים כמו כלבים, מלאי תאוות, אנחנו רואים כמה אנחנו משתמשים במילים “לא/בא לי”, החל מגיל צעיר כבר מתמלאים בתאוות ומחפשים אחר דרכים לענג את הנפש הבהמית, אומר רב צדוק הכהן מלובלין : אליהו בגימטרייה = כלב, מסביר : אליהו יגיע בדור האחרון של עקבתא דמשיחא, הוא יראה אותנו שחיים כמו כלבים, הוא ילמד אותנו איך לוקחים את התאוות והופכים אותם לאהבת ה’, איך לוקחים את התאוות ומעלים אותם ל ה’ , לאליהו יהיה עסק עם לבבות הוא יתקן את הלבבות של בני האדם לאהבת ה’ ועל ידי כך נזכה למדרגה של רוח הקודש, לכן לכלב יש טבע שהוא משיג בדברים רוחניים, מכיוון שזוכה לתקן את התאוות שלו, להעלות אותם לה’ זוכה להשגות רוחניות. כשע”י יצאו ממצרים הכלבים לא נבחו כדי להראות למצריים שכל מי שזכה ויצא ממצרים תקן את התאוות הכלביות שלו והעלה אותם לה’ , לכן גם זכו לרוח הקודש בקריעת ים סוף.

שנכה להעלאות את התאוות שלנו לה’ ונזכה כולנו לראות מסוף העולם ועד סופו

שבת שלום ומבורך