וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בו זקונים הוא לא ויעש לו כתונות פסים, ויראו אחיו כי אותו אהב מכל בניו וישנאו אותו ולא יכלו דברו לשלום, מדוע יעקב עשה כתונת פסים מיוחדת ליוסף הרי כל הורה יודע שאסור להפלות בין הילדים, רשי במקום מביא “פסים” על שם צרותיו : פוטיפר, סוחרים , ישמעלים ,מצרים מדוע יעקב כבר רמז על צרותיו של יוסף

“והוא נער” אומר בעל הטורים במקום גימטריה שוטה, וכי יתכן שיוסף היה שוטה? איך זה יתכן? הרי יעקב אהב אותו יותר מכל בניו מכיוון שהיה בן זקונים , אומר רשי היה החכם שבילדים ואותו לימד יעקב את כל התורה שלמד בבית שם ועבר.

כשיוסף מתגלגל למצרים ונמכר לעבד והיה בבית הסוהר, מינה אותה שר בית הסוהר להיות מנהל הכלא, וכתוב שם “וכל אשר הם עושים שם הוא היה עושה” לכאורה תמוה מדוע יוסף היה צריך לעשות את כל מה שעשו שאר האסירים אם הוא היה המנהל? אומר הספורנו שלא השתרר עליהם והראה לאסירים דוגמא אישית.

מי שמסתכל בפרשה עולה לו שאלה פשוטה, יוסף היה הבן המובחר של יעקב, עבר כל כך הרבה צרות בימי חייו, השאלה הנשאלת היא: מדוע הצדיקים סובלים, למה הקב”ה מתנהג כך עם עבדיו ? מה מסתתר אחרי ההנהגה הזו ?

יש תפילה שחיבר אותה הנועם אלימלך: “אדרבה תן בלבנו שנראה כ”א מעלת חברנו ולא חסרונו ושנדבר כ”א את חברו בדרך הישר והטוב, מדוע מתפללים שנראה רק את המעלות ולא את החסרונות, הרי לכל אדם יש חסרונות איך אפשר לא לראות אותם?

יסוד המבט החיובי (תפארת שלמה מרדומסק)

הסתכלות חיובית – מבט חיובי, אדם צריך תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה ולראות את הדברים בצורה חיובית, איך עושים את זה? הרי כשמביטים על הכוס רואים גם את החלק הריק ולא רק את החלק המלא, העולם אומר שיש להסתכל על האדם כעל יצור חיובי, הבעיה עם צורת ההסתכלות הזו היא שכל דבר חיובי שהאדם עשה מובן מאליו, כיוון שהוא יצור חיובי טבעי שיעשה טוב, אך אם הוא עושה דברים שליליים הוא נתפס כאדם שלילי שכן הוא אמור להיות טוב, הסתכלות זו גורמת לאדם תסכול, אולם אדם שמסתכל מנקודת המבט של דרך הבעש”ט רואה את העולם הפוך, האדם הוא מציאות שלילית! כאשר הוא עושה מעשה חיובי זה נס ורחמים של ה’, כאשר הוא עושה מעשה שלילי זה טבעי, דוגמא להמחשה: ילד שקם בבקר מתלבש לבד, אוכל ארוחת בוקר יוצא לבית הספר בדרך מתעכב עם חברים, מאחר ב5 דקות לכיתה ומקבל פתק להורים מהמורה. בהסתכלות רגילה האמא תכעס על הילד מדוע הוא התעכב בבקר ולא הגיע בזמן לכיתה, אבל בהסתכלות של הבעש”ט עצם זה שהילד קם בבקר התארגן לבד, הלך לבית הספר ואיחר רק ב5 דקות זה נס, לפי האמת הוא היה צריך לברוח עם החברים לים, הורה שיסתכל כך על הדברים יוכל לחנך את הילד בצורה נכונה ע”י חיזוק הנקודות הטובות שלו.

אדרבא תן בלבנו שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרנו, אנחנו מתפללים לה’ שנראה את מעלות חברנו כי את החסרונות שלו ברור שנראה אבל לא נתפעל מהם מכיוון שאנחנו יודעים שזו מציאות האדם, המעלות שלו לעומת זו הן הפלא, אדם שיסתכל על חברו בתור יצור שלילי יראה תמיד את הנקודות החיוביות שלו, אומר התפארת שלמה מרדומסק: כאשר אדם יראה אצל חברו את ההתנהגות השלילית שלו ויתפלא\יכעס במקום לראות את הנקודות הטובות ולהתפעל מהן לא רק שהוא ישנא אותו ויהיה שנוא אצלו הוא גם יפגע ממנו, כשאדם מסתכל על חברו בצורה שלילית הוא למעשה מתגאה שהוא לא חוטא כמוהו והגאווה הזו גורמת לה’ לעזוב אותו ואז ממילא הוא ישר נופל בחטאים. “ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם” יוסף רואה את מעשי אחיו והולך ליעקב אביו לספר לו, שואל אותו יעקב מדוע הוא מסתכל בעיניים רעות על אחיו ולא בעיניים טובות ?? לכן עושה לו כתונת פסים (“פסים” ראשי תיבות של פוטיפר, סוחרים , ישמעלים ,מצרים) לרמוז לו שבדרך הזו שהוא הולך יחכו לו כל הצרות הללו , ויוסף נער את בני בלהה אומר רשי שוטה , מפרשים רבותינו שאין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות, ליוסף הייתה גאווה וזו הרוח שטות שהייתה בו, קנאה באה רק למי שמתגאה, לכן שנאו אותו אחיו, יוסף כמעט ואבד מהעולם בחטא אשת פוטיפר, שם הייתה ההבנה שלו שהוא לא יותר טוב מהאחים שלו והוא נכנס לבית הסוהר ושם היה בין כל הפושעים של מצרים, “וכל אשר הם עושים שם הוא היה עושה” הגיע יוסף למדרגה שהוא הסתכל על כל מי שנמצא שם ולא חושב שהוא יותר טוב ממנו, בזה הוא תיקן את צורת ההסתכלות שלו, אומר יעקב ליוסף: בן פורת יוסף, בן פורת עלי עיין” אומר יעקב ליוסף: תיקנת את העיניים שלך, כשהיית בן 17 הראיה שלך הייתה מקולקלת אבל עכשיו תקנת את הראיה שלך.

וחושך על פני תהום זו יוון שהחשיכו עיניהם של ישראל “כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל, היוונים דימו את האדם לקרן של שור, האדם צריך כביכול להסתכל על עצמו כיצור עוצמתי ולכן הוא זה שעושה הכול, אין לו צורך בקב”ה הוא מסתדר לבד, חז”ל מגלים שמי שהולך בדרך זו יהיה לו חושך מכיוון שדרך זו מובילה לחושך …