זמני השבת \ חג הקרובים בתל-אביב
פרשת אמור
הדלקת נרות
19:14:00
הבדלה
20:13:00
אם אתם גרים בתל אביב, או שאתם מגיעים במיוחד לתל אביב כדי להאתרח בשבת אצל חברים או קרובים ואתם לא יודעים מתי נכנסת שבת – אנחנו ב’משכן התכלת’ הכנו לכם לוח מכוון לכניסת שבת – תהנו.
כמו כן, באתר של משכן התכלת תוכלו למצוא מגוון של מוצרים לכבוד שבת, טלית של שבת, כיסוי לחלות, לפלטה של שבת, אביזרים לשולחן שבת, נטלות מהודרות, גביע לקידוש של שבת, פמוטים לנרות שבת, סט הבדלה ועוד ועוד.
לכבוד שבת קודש, פירגנו לכם במאמר קטן העוסק במעלת השבת:
הקפדה על זמני כניסת השבת ויציאתה
זמני השבת – הם שקובעים מתי שבת
יום השבת זהו יום גדול יום של אמונה, של ברית בינינו לבין ה’, יום הנשמות, יומו של קדושה והתעלות, יום של ברכה ועוד מעלות רבות ונפלאות. אולם, אי אפשר לקבל את אור השבת ולקיים את הברית בינינו לבין אלקים, אלא על ידי שמירת השבת כהלכתה. כיון שמדובר על יום שבו יש להתנהל באופן מיוחד, מובן שכל הלכות שבת מתחילות מהרגע בזמן שבו נכנסת שבת, ומסתיימות ברגע שבו יוצאת השבת. זמני כניסת השבת ויציאתה תלויים בשאלה כללית יותר, מתי מתחיל ומסתיים היום על פי לוח הזמנים היהודי? בתורה הקדושה כתוב: “ויהי ערב ויהיה בוקר יום אחד (יום שני, יום שלישי וכו’)” הרי שתחילת היום מתחיל בערב, עם רדת הליל, ואותו יום ממשיך עד לסוף אור יום למחרת.
ליתר דיוק, ישנו זמן שהוא בוודאי יום – כשהשמש ברקיע. וישנו זמן שהוא בוודאי לילה (כשאין שום רושם של אור השמש ברקיע) השאלה היא בזמן שהוא מסופק, הנקרא ‘בין הערביים’, כשהדעה המקובלת הוא שהוא שיעור זמן של 13.5 דקות (בלשון הגמרא: שיעור הליכה של שלושת רבעי מיל, כ750 מטר), למרות שבפועל הזמן המסופק יכול להימשך יותר זמן מאותם 13 דקות, כך שנחלקו בכך גאוני עולם, מתי מתחיל ומסתיים זמן זה של ‘בין הערביים’, או באופן אחר: מתי מסתיים היום הקודם ומתחיל הלילה של היום החדש?
בסוגיה זו נחלקו גאוני עולם וחכמי הדורות, כששתי שיטות מרכזיות מופיעות בהלכה:
שיטת הגאונים (החכמים הקדמונים שחיו לאחר זמן חתימת התלמוד): היום מתחיל בשקיעת גלגל החמה מעינינו (כל אחד לפי מקומו) – מרגע זה אסור מהתורה לחלל שבת. לאחר מכן יש ‘בין השמשות1 למשך 13 וחצי דקות, ולאחר מכן מתחיל ‘צאת הכוכבים’ שהוא תחילת היום הבא. במוצאי שבת, רק לאחר צאת הכוכבים ניתן לעשות מלאכות האסורות בשבת. כיון שיש מחלוקות בין הפוסקים לגבי שיעור של הליכת מיל (כאמור בין השמשות הוא משך זמן הליכה בנחת שלושת רבעי מיל של אדם ממוצע, אלא שנחלקו מהו השיעור המדויק של מיל), כך שבפועל נוהגים להחשיב את צאת הכוכבים כחצי שעה לאחר השקיעה. או כשניתן לראות בשמיים שלושה כוכבים בינוניים.
שיטת רבנו תם – היא שצאת הכוכבים היא בעת שהרקיע כהה לחלוטין וודאי לילה, כלומר 72 דקות לאחר שקיעת גלגל החמה, ו’בין הערביים’ הם אותם 13.5 דקות שלפני צאת כוכבים זו, כלומר ש’שקיעת החמה’ (הנקראת בלשונו: ‘שקיעה שניה’) וסוף היום מתרחש כ59 דקות לאחר שקיעת גלגל החמה מעינינו. למרבה הפלא, השולחן ערוך פסק כשיטת רבנו תם בהלכות שבת, אך בהלכות מילה (כשמתייחסים לשאלה מתי יש לעשות ברית מילה לבין שנולד בין הערביים, והאם ומתר לחלל שבת על מילתו שביום השמיני) נקט דווקא כשיטת הגאונים. היו שפירשו שהשו”ע חזר בו, ופסק כגאונים. בפועל, ההלכה הברורה והמנהג הפשוט הוא כשיטת הגאונים (כך פסק המשנ”ב והגרע”י), ולכן אסור לעשות מלאכה מזמן שקיעת החמה. וכל מי שעושה מלאכה לאחר שקיעת גלגל החמה, נחשב על פי ההלכה כמחלל שבת!. לגבי צאת השבת, זה קצת יותר מורכב, שהרי לשיטת רבנו תם, מי שיעשהמלאכה לאחר צאת הכוכבים של שיטת הגאונים הוא מחלל שבת. ואף על פי כן, על פי ההלכה אין חובה להחמיר ולהוציא שבת כשיטת רבנו תם. ורק הרוצה להחמיר על עצמו כשיטת רבנו תם, רשאי לעשות זאת ואף יבורך על כך (מלבד בשבתות חנוכה, שבהם יש שכתבו שנכון יותר להוציא את השבת סמוך לצאת הכוכבים להדליק את החנוכיה בזמנה, שהוא חצי שעה בסמוכה לצאת הכוכבים).