הקשר בין היהדות למוזיקה הוא עמוק ועתיק מאד. עוד בימי הנביאים, מתאר אלישע הנביא שהוא זקוק לכלי נגינה על מנת להצליח להתעלות באופן רוחני ולהשיג את הנבואה המיוחלת
גם כיום מוזיקה, שירים ומנגינות הינם חלק בלית נפרד מהפלורקלור היהודי, ולא רק זו, אלא שהבעש”ט הקדוש החזיר את הניגון לקדמת הבימה, כשכל אירוע תורני (טיש) מתקייים עם שירה בציבור, וגם האנשים הרוחניים ביותר, הרבנים והצדיקים היו שרים בעצמם ניגוני קודש בתפילותיהם ובעתות רצון, וחלקם אף חיברו ניגונים חדשים שעד היום מושמעים בבתי כנסיות רבות ובקהילות יהודיות דתיות בכל רחבי העולם.
אחד הכלים שמשתמשים בהם לצורך השירה והמוזיקה היהודית הינו פסנתר: הפסנתר הוא כלי נגינה פופולרי בקהילות יהודיות רבות. למשפחות דתיות רבות יש פסנתר בביתן, ושיעורי ניגון בפסנתר ניתנים לילדים עוד מגיל רך, בבתים אלו תופסים שהנגינה היא כלי לחיבור לקודש. מוזיקה משמשת לעתים קרובות כצורת תפילה ביהדות האורתודוקסית. שירים ומנגינות הם שירים או שרים כדרך להתחבר עם ה’.
אחד הקטעים המפורסמים ביותר של מוזיקת פסנתר ביהדות האורתודוקסית הפ מנגינות חסידיות שחיברו חסידים או האדמו”רים בעצמם. בחסידות חב”ד מבחינים בין הניגונים המכוונים שאותם חיברו האדמו”רים מתוך קישור וחיבור לעולמות עליונים ושורשים רוחניים, לבין ניגוני החסידים המצוינים שנועדו להרים את הלב והתשוקה של השומע כלפי מציאות רוחנית עליונה וטהורה יותר. אחד הניגונים המפורסמים הוא ניגון 4 בבות שאותו מנגנים על פי רוב באמצעות כינור ופסנתר.
אחת החסידיות המפורסמות ביותר שהמוזיקה היא מרכזית בשיטת החינוך שלה היא כמובן חסידות ברסלב. נשמרו בידינו ניגוני רבי נחמן מברסלב, אותם הלחין רבי נחמן מברסלב בעצמו בתחילת המאה ה-19. יצירות אלו מנוגנת באופן מסורתי בחתונות ובאירועים מיוחדים אחרים, ונחשבת לאחד הקטעים החשובים ביותר של מוזיקת פסנתר ביהדות האורתודוקסית.
המוזיקה ביהדות הושפעה במידה רבה מהפסנתר. הפסנתר הוצג לראשונה לעולם האורתודוקסי בתחילת המאה ה-19, ומאז הפכה מוזיקת הפסנתר לחלק בלתי נפרד מהחיים האורתודוקסיים.
ההסטוריה של המוזיקה היהודית
ההיסטוריה של המוזיקה ביהדות ארוכה ועשירה, משתרעת על פני מאות שנים ויבשות. זוהי היסטוריה של מוזיקה דתית וחילונית כאחד, של מלחינים ומבצעים, של יצירות קודש ומנגינות פופולריות. וזו היסטוריה שממשיכה להיעשות בכל יום.
מוזיקה תמיד הייתה חלק חשוב ביהדות, הן בטקסים דתיים והן בחיי היומיום. דוד המלך ועשרה מאבות העולם הקדומים ביותר שרו מזמורים של ערגה או ביטחון להקב”ה. במקדש שימשה מוזיקה לליווי הקרבת הקרבנות. לאחר חורבן המקדש, שאלו הלוויים “איך נשיר את שיר ה’ על אדמת נכר?” ונעשה איזו ירידה מסוימת במרכזיות של השירה בהווי החיים היהודי.
מאות שנים לאחר מכן, ישנם עדויות על כך שבתקופת ימי הביניים נשכרו מוזיקאים יהודים לעתים קרובות על ידי שליטים נוצרים להופיע בחצר. זה נתן להם הזדמנות ללמוד ולספוג סגנונות שונים של מוזיקה.
במאות ה-18 וה-19 החלו מלחינים יהודים לכתוב מוזיקה שנועדה במיוחד לקהל יהודי. הסגנון החדש של המוזיקה היהודית שיקף את ההשפעות של המוזיקה הקלאסית, העממית והפופולרית.
אחד היהודים המפורסמים שחיבר בין שני העולמות של היהדות והמוזיקה היא הרב שלמה קרליבך ז”ל.
3 דברים שהרב שלמה קרליבך חידש בעולם המוזיקה היהודית
1. הרב שלמה קרליבך החיה את כלי הנגינה במוזיקה היהודית. הוא היה מהראשונים שהשתמש בגיטרה בבית כנסת, ביחד עם הופעות של מוזיקה יהודית שהעביר ביחד עם נגני פסנתר וקלרינט.
2. הרב קרליבך התחדש גם בלחנים ובניגונים עממיים יהודיים מסורתיים. הוא נתן ללחנים המסורתיים הידועים טעם וחיות חדשה, שלא נס לחה עד היום.
3. לבסוף, הרב קרליבך כתב מאות שירים יהודיים חדשים, שרבים מהם הפכו לסטנדרטים בקהילה היהודית. קחו למשל את המנגינה של “ממקומך מלכנו תופיע” לקדושה של תפילת שחרית של שבת. אנשים חושבים שזוהי מנגינה עתיקה מסורתית, ולא היא, אלא זוהי מנגינה של הרב קרליבך שחיבר באחת מהופעותיו.
כיום יש ז’אנרים שלמים של מוזיקה ביהדות, באופן כללי נוכל לחלק בין מוזיקה חסידית מקורית למוזיקה יהודית מתחדשת. אלא שהחילוק הזה כבר לא ברור כל כך. נוכל לומר שכיום רוב סוגי המוזיקה הקיימים בעולם מקבלים במה וביטוי בתוך עולם היהדות גם כן. ישנו מוזיקת נשמה יהודית, פופ, רוק, טראנסים ועוד.