אודות צום שבעה עשר בתמוז

צום י"ז בתמוז הינו אחד מארבעת ימי התענית שנקבעו במסורת היהודית לזכר חורבן בתי המקדש. יום זה מציין גם את תחילתם של ימי בין המצרים אשר נמשכים עד תשעה באב. אודות הסיבות לתענית וההלכות הנהוגות בה במאמר שלפניכם.

י"ז בתמוז מוכר כיום תחילת חורבן הבית השני, כיום שבו נבקעו חומות ירושלים על ידי הרומאים. יחד עם זאת, על פי הכתוב במשנה ו' פרק ד' של מסכת תענית, אירעו ביום זה לעם ישראל ארבעה מאורעות קשים נוספים:

שיבור לוחות הברית הראשונים  – לפי הכתוב בספר במדבר, ביום י"ז בתמוז, כאשר ירד משה מהר סיני וחזה בעגל הזהב שעשו בני ישראל במדבר, הוא שיבר את לוחות הברית.

ביטול הקרבת קרבן התמיד בבית המקדש – בימי המקדש, היה נהוג מדי יום ביומו להקריב את קורבן התמיד (הכוונה לשני כבשים שהוקרבו האחד בבוקר והשני בערב). לפי המסופר בכתבי יוסף בן מתתיהו, מנהג זה נמשך גם בימי המצור על ירושלים עד להבקעת  חומות הר הבית בי"ז בתמוז, אז גויסו הכוהנים לצאת ולהילחם ולא נותר כהן שיקריב את קורבן התמיד.

שריפת התורה על ידי אפוסטומוס – זהותו של אפוסטומוס שנויה במחלוקת : ישנם הטוענים כי מדובר במלך היווני מתקופת החשמונאים אנטיוכוס אפיפנס ששמו שובש. ההשערה השנייה הינה שמדובר ברומי בעל תפקיד בכיר בכינוי אפוסטומוס אשר חשב שעם הספר לא יוכל להמשיך בקיומו ללא הספר.

הכנסת עבודה זרה לבית המקדש – מאורע זה גם כן איננו ברור מבחינה כרונולוגית. התלמוד הירושלמי נחלק בדעתו האם מדובר במעשהו של אותו אפוסטומוס אשר שרף את ספר התורה בתקופת הבית השני, או שמא הכנסת הפסל להיכל אירעה בתקופת הבית הראשון על ידי מנשה מלך יהודה, מאחר שגם במועד חורבן הבית הראשון הובקעו חומות העיר בחודש תמוז.

בעקבות אסונות אלו, קבעו חז"ל תענית על כל עם ישראל בי"ז בתמוז.

הלכות ומנהגים לצום י"ז בתמוז

הצום המתחיל בעלות השחר ואין לאכול או לשתות עד לצאת הכוכבים. אין לצחצח שיניים או לשטוף את הפה במהלך הצום, וכן חל איסור על לעיסת מסטיק. יחד עם זאת, אין איסור על רחצה, סיכה ונעילת נעלי עור. הצום חל על כולם מלבד נשים הרות או מניקות ואנשים במצב בריאותי פגיע. בנוסף לכך, ישנן תוספות מיוחדות (סליחות) בשעת התפילה.